באר היטב אבן העזר י׳

1 לבעלה. דכתיב והלכה והיתה לאיש אחר הווייתה היינו קידושין ולא זנות:

2 תחלה. דהיינו שהיתה לו פלגש:

3 קול בעלמ'. ע"ל סי' ו' ס"ק ה' מש"ש בשם בה"י:

4 מוציאך. דוק' בשעת נתינת הגט הא לאו הכי אעפ"י שקודם לכן גילה דעתו דמש"ה מגרשה יוכל להחזירה הר"ם אלשך סי' ע"ח וכנה"ג:

5 דבריו. היינו כפל דבריו ולא כפל לתנאי דאי כפל לתנאי ואמר ע"מ זה אני נותן לך גט ואם ימצא הענין שקר לא יהיה גט א"כ בודאי הגט בטל ולא מהני בה דלא יחזיר תוס' גיטין דף מ"ו אחרונים:

6 תשמיש. כאן לא כתב פלוגת' דבסמוך דצריך שיאמר לה וכו' דמאחר דאסורה לו ברואה ג"פ הוי כאלו אמר לה. פוסקים:

7 והחזיר. בב"י מבואר דאיכ' פלוגת' אם קידש הוי כמו שכנס או לא. והריב"ש הכריע דלא יוציא אף שלא כנס רק קידש. ודין אם התרו בו שלא יכנוס אותה וכנס עיין סי' י"ח סעיף ח'. עיין ב"ח ב"ש וח"מ:

8 יכול להחזירה. אם התיר הנדר ולא חיישינן לקלקול כמו אם היא נדרנית עיין ב"ח וב"ש ובדרישה: